במילה אחת- טירוף!
מאיפה להתחיל בכלל? מהשילוב היוצא מן הכלל בין חברי הלהקה לגבע, מהסולואים המהפנטים, או מהקול בס המטריף של גבע שאי אפשר להישאר אדיש לו? נראה לי שאני פשוט יתחיל מההתחלה..: מהרגע בו החבר'ה עלו על הבמה אפשר היה לדעת שזה הולך להיות לילה מיוחד. כמות הכפיים שהם קיבלו והתרועות הבלתי פוסקות מהקהל ישר הכניסו לאווירה החגיגית. החלק הראשון של המופע היה אקוסטי וכלל חלק גדול מאוד מהאלבום החדש. לאחר מכן גבע החליף את האקוסטית בחשמלית וכך גם כל המופע שינה פאזה. לדעתי אחד החלקים הבולטים בערב היה שגבע החליט להתנתק מהמגבר ולנגן את sunny day (תקנו אותי אם אני טועה) על האקוסטית, ללא חשמל וללא שאר חברי הלהקה. אני באופן אישי מאוד מאוד (מאוד) אהבתי את הביצוע ל memories(למרות שאני לא אובייקטיבית כי זה אחד השירים האהובים עלי באופן כללי ) וגם את modern love שבאמת, בלי להגזים, אני לא חושבת שהיה אדם אחד בקהל שלא שר ביחד איתו
דבר נוסף שהזכיר לי אתמול למה אני כל כך אוהבת את גבע זה היה לראות איך כשהוא מנגן הוא נמצא כל כולו בתוך המוסיקה. זה מורגש במיוחד בסולואים המטורפים שנמצאים בחלק גדול מהשירים (אחד הבולטים בהם נמצא בget closer now). זה כל כך מרגש לראות איך הוא מתמסר לנגינה באופן טוטאלי, כאילו הוא לרגע שוכח שהוא במופע מול 1000 איש. לסיכום, ואחרי החפירה הענקית הזאת, הדבר היחיד שנותר להגיד זה שאף הופעה שהייתי בה לא השתוותה לזו של אתמול. ואני חושבת שגם בעתיד תהייה להופעות האחרות תחרות קשה מאוד.. (אני מוסיפה קצת תמונות למי שלא היה ובכל זאת רוצה לחוות טיפה ממה שהלך שם. מי שרוצה לראות יותר תמונות יכול להוסיף אותי לפייסבוק (Naama Strauch), יש לי שם אלבום שלם
( נ.ב. גבע היקר, אם אתה מחפש את המפרט שלך, דע שהוא אצלי- שמור היטב