תאוריה
מדוע רבים מהחילונים חושבים שהחגים קשורים רק בהרגו אותנו התגברנו והנה אנחנו אוכלים? אולי משום שאת חגי חודש תשרי, לומדים מאוד ברפרוף אחרי החופש הגדול (יש שנים שפחות משבוע מבדיל בין החופש לתחילת הלימודים). והיות והילדים לא לומדים בבית ספר, ואת ראש השנה חוגגים באילת ואת יום כיפור בניכר, ובסוכות גם מי שבונה סוכה, לא יודע למה, בד"כ, אז כל חגי תשרי, ממילא מחוקים מבחינת ההסבר. ואז מגיע חנוכה. אצל דור החלוצים המהות של חנוכה היתה התגברות המעטים על רבים, כסמל לתקומת ישראל, וכך הודגש אתוס הנצחון על פני האתוס הדתי של החג. ובאשר במשך השנים, חלק מהציבור איבד את הרצון לנצח, וחלק את הידע למה עליו לנצח, נשארנו רק עם הסופגניות. ופורים, אותו רעיון, מה לי ומי לי הסתר הפנים, מה לי ומי לי הבקורת של מרדכי על הוללות דורו, מה לי ומי לי המסר של שמירת הזהות היהודית בתוך ים של עמים. שוב הודגש אותו אתוס הנצחון, שוב נשאר הדור שאינו רוצה או לא יודע למה, רק עם אוזני המן ועם סעודת פורים. ופסח? הרי ברור שכל מטרת החג היא לציין את גבורתו של משה שכינס את העם והוציאו ממצרים, ללא היד החזקה, ללא הזרוע הנטויה, הכל בכוחי ובעוצם ידי, וכך התגבש לו עם ישראל במדבר, בכור היתוך שמרוקן מכל משמעות דתית. ומי שקשה לו להבין את יחוד העם הזה, או את המשמעות של להיות יהודי, נשאר ושיניו (לעתים) טוחנות מצות. ןשבועות זה בכלל לא חג מהתורה, זה חג של הקיבוצים. המהות של חג מתן תורה, נשאר רק בגנים בהם עדיין לוקחים את הילדים לראות בית כנסת, וגם זה מצטמצם והולך, כי חו"ח שילדי ישראל יחשפו לאיזו מסורת בית סבא רבא. (כי הסבא גם הוא כבר בד"כ חסר כל ידע במסורת ישראל). ואיך שכחתי את ל"ג בעומר, שבו מציינים את סוף המגיפה של תלמידי ר´ עקיבא, אבל לפי הנוסח המחודש, חוגגים את מרד בר כוכבא. וסליחה על בקורת המאוד חריפה שכתבתי כאן. אבל מי שחושב שחגי ישראל זה רק ציון הנצחון והאוכל, כנראה לא למד מספיק עליהם, וכדאי לבדוק למה זה קורה.