כנראה האופי שלו
אבל זה לא ההחלטה המוזרה היחידה שליפי לוקח בבניית הסגל שלו. ליפי סומך במאה אחוז על השלד (פרט לטוטי ונסטה שפרשו) שהביא לו את הגביע ב-2006. ליפי כמעט ולא מסתכל על הכושר שהשחקנים באיטליה נמצאים. הוא מאמין ברוח הקבוצתית,בכימיה שיש בין הוותיקים, בניסיון,ולא משנה לו עד כמה קנבארו ,גאטוסו וגרוסו נראים זוועה העונה ועד כמה פירלו ,בופון וזאמברוטה הם ממש לא אותם שחקנים שהיו ב-2006 (ולא שיש לו ברירות אחרות בתפקידים האלה,אבל עדיין) הוא מעדיף אותם ולא רוצה להסתכן עם האופי הבעייתי של קסאנו ,שעושה רושם שהתבגר קצת אבל ליפי לא רוצה לקחת סיכונים. גם מיקולי שהזכרתי למעלה מביא עונה אדירה ולא בכיוון של לקבל זימון,שזה בגדר שערוריה בעיני,קסאנו וג'ובינקו הם ה"פנטזיסטים" הבולטים ביותר מבין האיטלקים לא הולכים לקבל זימון (לגבי ג'ובינקו בצדק,לגבי קסאנו ממש לא),אנדראה קוסו,שחקן טכני מצויין שמביא עונה נפלאה בקליארי אומנם קיבל זימון למשחק האחרון מול קמרון,אבל קשה לי להאמין שהוא יוזמן לדרום אפריקה וגם אם כן קשה לי להאמין שליפי יעדיף אותו בהרכב הראשון. איטליה משוועת לתהליך של החלפת משמרות וזה לא קורה כרגע. יש מספיק שחקנים מצויינים כדי להתחיל תהליך כזה,אבל ליפי לא מאמין בשינויים כה דרסטיים,הוא חושב שהגיבוש,הרוח הקבוצית והניסיון יביאו לו גביע נוסף.